בוקר ידידיי,
ובכן, מיותר לציין שזה היה שבוע מלא אירועים בעולמנו הגלובלי. דברים טובים קורים, ובמקביל קורים דברים שכולנו כאזרחי העולם צריכים להתייחס אליהם. אני מאמין ש”צדקה מתחילה בבית ולפני שאוכל לייעץ ולהתערב בענייני מדינות אחרות, עליי למצוא דרך להשתמש בכישרונותיי ובמתנותיי כדי להשתתף בפתרון הנסיבות הפוקדות את מולדתי. יחד עם זאת, אני רגיש ומודע לעובדה שאנחנו חברה גלובלית שתלויה הדדית במונחים של קיימות כדור הארץ והאנושות שלנו. יחד עם זאת, חשוב לנו לעשות “דאגה לעצמנו”.
אנחנו מעצם טבענו כנשים, מטפחות ומגוננות. נראה לי שעבור רבים מאיתנו, אנו נכנסים למצב של אשמה קלושה אם אנו מתמכרים לבזבז זמן כדי לעשות דברים עבור עצמנו. עבור חלקנו זהו זמן “פגע ופספס” שאנחנו לוקחים זמן לפנק את עצמנו ולהשתמש בתירוץ שאנחנו חייבים לעשות את זה או את זה כי יש לנו מחויבות חברתית ואפילו גרוע מכך, אנחנו מתחילים לקחת מעצמנו כי יש לנו בעיה בריאותית. כשאנחנו מרשים לעצמנו לפעול בזמן של “פגע ופספס”, או “אני חייב לעשות את זה בשביל עצמי כי…”, אנחנו רק לא עושים לעצמנו טובה, אנחנו מראים לאחרים שאנחנו לא אוהבים ומכבדים את עצמנו. בנוסף, אם לא נדאג לעצמנו, לא יהיה לנו את האמצעים לתמוך בחייהם של אלה שאנו אוהבים ומכבדים בתורם.
מה הבסיס ליכולת לדאוג לעצמנו בעולם הכאוטי, ההפוך, מבפנים החוצה, שכל אחד מאיתנו מנווט בו הוא קודם כל לזהות מה מביא אותנו למצב של “שלום”. כאשר אנו מזהים את השלווה שלנו ומתעדפים אותה בביטוי הנשמה שלנו, אנו נתמכים לקיים אותה ללא שיפוט או אשמה. כאשר אנו צועדים בחיים ב”שלום”, אנו נותנים לאחרים את הרצון למצוא את השלווה האישית שלהם. כאשר אנו מחזיקים את תחושת השלווה הזו בביטוי הנשמה שלנו, ניתן לטפל במה שקורה לנו או סביבנו בדרך הוליסטית בריאה שמביאה נחישות וקרקוע. שלום יכול להיות התרופה שמשתקת את החרדה שלנו ואת חוסר היכולת לסגת ולהתבונן לפני שאנחנו מגיבים למצבים. מצא את השקט שלך חברים שלי! מגיע לך שלום והזדמנויות “לדאוג לעצמך”. היו שקטים בשלוותכם, ידידיי, והתבוננו כיצד הדברים נראים ומרגישים אחרת כאשר אתם באים לעולם ב”כוח השלום שלכם”!
אש! אש!
