דבר האבות:
ובכן, המסר הבוקר מאבותינו מאוד ברור, תמציתי ולעניין. נראה שיש קונצנזוס של דעות שאנחנו במרוץ ושאנחנו לא צריכים להרגיש כאילו אנחנו מנהלים אותו לבד. אני מאמין שהם רוצים שנדע שכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לבקש תמיכה והכוונה וזה יהיה נגיש לנו. נגיש לנו כפרטים ונגיש לנו כאנושות. אני מאמין שכאשר אבותינו הקדמונים מועלים למעמד של “אב קדמון”, יש התלכדות של ישויות שמימיות אלה שמאחדות כוחות כדי לתמוך בחוויותינו הארציות. הם לא צריכים להתמודד או להיכנע לאלמנטים מעשה ידי אדם של התנהגות וחשיבה שמפרידים ומפרידים בינינו. הם מסוגלים לאהבה וחמלה אוניברסליות. הם רוצים את הטוב ביותר עבור האנושות כולה.
היכולת הזו שיש לנו להתייעץ איתה ולהחזיק ביראת כבוד את הקשר שלנו עם אבותינו פשוט מרגשת אותי. זה מנחם ומעודד לדעת שאנחנו לא לבד בעבודת הקורס הזו המכונה “חיים 100” עבור חלק מאיתנו ואולי “חיים 1000+” עבור אחרים מאיתנו. אנו כמשפחה לוקחים ללב שהאהבה וההדרכה שאנו מקבלים מאבותינו היא מתנה שמברכת את חיינו. אני רוצה לעודד אנשים לדעת שישנם כוחות ביקום שתומכים בחייהם ולנצל את הרטט השמימי הזה שתמיד מושיט יד כדי לתמוך באתגרים ובמאמצים שלכם שהם חלק מ”מסע החיים האלוהיים שלכם שנותנים מטרה ורלוונטיות לחיים שאתם חיים. המסר היום מהאבות הוא-
להדריך את רגליי בזמן שאני רץ במרוץ הזה
להדריך את רגליי כשאני רץ את המירוץ הזה,
להדריך את רגליי כשאני רץ את המירוץ הזה,
כי אני לא רוצה לנהל את המירוץ הזה לשווא, לשווא.
תחזיקו לי את היד בזמן שאני רץ את המירוץ הזה.
תחזיקו לי את היד בזמן שאני רץ את המירוץ הזה.
תחזיקו לי את היד בזמן שאני רץ את המירוץ הזה,
כי אני לא רוצה לנהל את המירוץ הזה לשווא, לשווא.
עמדו לצידי בזמן שאני רץ את המירוץ הזה.
עמדו לצידי בזמן שאני רץ את המירוץ הזה.
עמדו לצידי בזמן שאני רץ את המירוץ הזה,
כי אני לא רוצה לנהל את המירוץ הזה לשווא, לשווא.
אנחנו מנהלים מרוץ שצובע את המרקם וההקשר של איכות חיינו, ואנחנו בחברה טובה כשאבותינו ממשיכים לשמור עלינו ולכוון את רגלינו לאורך הדרך. להוביל אותנו, להדריך אותנו, לאהוב אותנו ולהיות נוכחים עבורנו, אם רק נהפוך את עצמנו זמינים עבורם על ידי כך שנכבד אותם, נכבד אותם, ולעולם לא נשכח מי הם עבורנו. היו פתוחים חבריי! היו זמינים החברים שלי! היו מוכנים לברכות ידידיי! שיהיה לך יום מבורך!

Leave a comment