פרק שבעה-עשר
תפילת המנטרה שלנו להתבוננות-
פעולת הראייה או ההתבוננות בעזרת האלוהות.

בורא אלוהי אחד, עולם אחד, אנושות אלוהית אחת!

לילדים יש כמה רגעים רציניים כשהם נכנסים למחשבה עמוקה.
אל תאמינו לזה, לילדים יש את הרגעים האלה של התבוננות כי
הם עדיין מחוברים למקור שממנו הם באים – “האלוקי”!
תפילת המנטרה שלנו למתבונן~
“רוח גדולה”, “רוח האלוהות”, קוראים לי קרוב יותר אליך כדי שאוכל לשבת בהרהור שקט ולקבל הבנה מלאה יותר של “הדברים שאני לא יכול לראות בפטפוט הרועש של העולם הזה”. צרו את המרחב המקודש הזה לשכון בו אוכל לנוע בחיים ובנסיבות במסע חיי בחן ובקלות. אני יודע שבאמצעותך הכל אפשרי ושאתה אוהב אותי ודואג לי וכל מה שנתת לי כדי לתמוך בחיי. אני יודע שחשוב שיהיה לי זמן לשבת ולהרהר גם בברכות שלי ולהרהר במה שאני חייב להיות בתכנון האלוהי שלי, ומה עליי לעשות למען “המטרה האלוהית” שלי. זה מעבר להכרחי לסגת, לקחת צעד אחורה, ולהתחייב לתרגול או כפי שאני אוהב לומר, “טקס” של כניסה למקום שבו יש לי זמן ומרחב מקודש “להתבונן”!
תפילת המנטרה שלנו להיום: “מהורהר”
אני מבטיחה לעצמי להקדיש זמן כדי להיכנס פנימה ולהרהר ביופי ובמסתורין של חיי ולבחון אילו ברכות עיטרו את חיי ואת המסע שלי.
Leave a comment