“אל תוביל אותנו לפיתוי,
אבל הציל אותנו מהרוע”

כש”רוח” מדברת, אני “מקשיבה ועושה”!
ובכן, “ספיריט” העיר אותי מוקדם הבוקר עם-
“אל תוביל אותנו לניסיון, אך הצילנו מרע”! אני יודע שזה פסוק ב”תפילת האדון”, אבל בהתחלה לא הבנתי למה זה הגיע אליי בשעות הקטנות של אור הבוקר. לא הייתה דרך להתעלם מזה, כי זה הלך והתחזק. לא ידעתי איך ליישם את זה בבלוג, אבל אז המשכתי להרגיש מילים, והמסר הפך ברור יותר. אנחנו חיים בעולם סוער שממלא את נשמותינו בפחד ובספק, ו”הרוח הגדולה” רוצה שנדע שאנו נכנסים לאשליה שאין לנו ברירה אלא להיכנע לרוע שמתבצע, כך שבאמצעות הפיתוי לוותר על היכולת האלוהית שלנו להתמודד עם “הרוע” באמצעות הכלים הטבועים בנפשנו.
זה די פשוט, ולמרות שזה דורש עבודה והתמדה, אנחנו יכולים להרים את התודעה שלנו ולחיות בזהות הנשמה שלנו. אנחנו יודעים שעלינו לחיות “בעולם הזה אבל לא להיות מהעולם הזה”. ניפתה, נפתה, תוקפים ונוטע להאמין שאנחנו חסרי אונים, אבל איננו כאלה!
“רוח גדולה” קוראת לנו לא להתפתות ל-
לחיות בפחד-
לוותר על תקווה-
להסתיר את היכולת שלנו לאהוב-
דחו את הקריאה שלנו להיות רחומים-
שהצדק ייפול על אוזניים ערלות, על ידי אי דיבור האמת-
להסתיר את אוצרות המתנות שלנו שיכולים לרפא אנושות פצועה-
תן לנסיבות העולם הזה של אשליות וסתירות לגנוב את שמחתנו—
תאבד את המבט על היופי שהכוכב הזה נתן לנו כדי לחבר אותנו אליך-
שכח מי אנחנו, למי אנחנו שייכים, וכמה עמוק ועמוק אתה אוהב אותנו
תחשבו שננטשו ונטשו אותנו כי איפה שאנחנו שם, אתם נמצאים ותמיד תהיה.
שכחו שלעולם איננו לבד “עושים את החיים לבד” – אנחנו באים לעולם הזה עם מלאכים שמקיפים אותנו, מדריכים אותנו ומגנים עלינו. התפקיד שלנו הוא לא להתפתות לעזוב את ה”אור הקדוש” הזה וליפול למלכודת להיות “של העולם” במקום “בעולם”. הישאר בכוח ובחוזקה של נשמתך האלוהית.
Leave a comment