
כש”רוח” מדברת, אני “מקשיבה ועושה זאת”!
יום חמישי קורא לנו להזדהות מרמת הנפש כשאנחנו נעים וחווים את היום.
יש לי תחושה שיום חמישי נושא משקל וחן נוספים במעשינו ביום חמישי. יום חמישי מתיישר עם יופיטר, וזהו הכוכב ששולט באמונה, בחוכמה, בנדיבות ובחזון מוסרי. רוחנית, יום חמישי שואל אותנו, “על מה אנחנו סומכים אפילו בלי הבטחות?” זהו יום שאנו יכולים להגיב אליו באופן אינסטינקטיבי מתוך מרחב של הכרת תודה, בידיעה שהאמונה מתבטאת לא רק בבלתי נראה אלא גם בגלוי
אנרגיית יום חמישי מזכירה לנו שהתקווה והאמונה אינן מצב של נאיביות, אלא אמיץ ועקשן.
יום חמישי הוא יום שבו יש את תפילותינו לעתיד ואת היכולת שלנו לדמיין את השפע של מה שליבנו משתוקק בחוויה הזו של החיים.
יום חמישי הוא יום שבו אנו יכולים לבחון את האלמנטים בחיינו עליהם אנו מודים.
יום חמישי הוא יום שבו אנחנו יכולים למתוח את עצמנו וללמוד איך לסמוך במצבים שאולי לא באזור הנוחות שלנו.
יום חמישי הוא יום שבו נוכל לצאת מפחד מחוסר ומגבלות וללכת באמונה שככל שנעבור את היום שלנו, מה שנועד לטובתנו יפגוש אותנו בזמן הנכון ובדרך הנכונה.
יום חמישי הוא יום שקורא לנו לפתח תרגול רוחני של חיים בהכרת תודה.
יום חמישי הוא יום שקורא לנו להרחיב את הלב ולא לאגו שלנו.
יום חמישי הוא יום שקורא לנו לחיות באמונתנו מבלי להיות מוסחים כל הזמן בחיפוש אחר הוכחות.
יום חמישי קורא לנו לזכור שהסעיף הזה הוא יחסי, לא עסקי.
יום חמישי יכול להיות יום שקורא לנו לפתוח אותנו לנדיבות רוח, לטוב לב ותקווה.
יום חמישי יכול להיות יום שקורא לנו ללמוד לקבל בחן כמו שאנחנו נותנים.
בואו נצא ליום חמישי במודעות לכך שאנו הולכים באמונה בביטחון רב יותר ובהכרת תודה עמוקה ועמוקה על כל מה שניתן לנו.
Leave a comment